תזונה ומערכת החיסון - ג'ואל פורמן

משהו קורה היום בעולם. אנחנו רואים יותר ויותר סיכון לסרטן שמתפרש גם למדינות אחרות. למעשה, הסרטן בעלייה מאז 1930 ועולה יותר ויותר בכל שנה ברצף מאז. וזה נכון בכל העולם. סיכון מוגבר לסרטן – עולה כל יום, כל חודש וכל שנה. ואנחנו לאט לאט מבינים את הסיבות לכך, ואתם תבינו את זה בהרצאה של היום. אבל זה נכון גם למחלות מידבקות, והסיכון לחלות במחלות מדבקות מסוכנות גבוה יותר היום מאשר בכל זמן בהסטוריה האנושית ב100 שנים האחרונות.

זה חלקית בגלל שימוש יתר באנטיביוטיקה, שמעלה את הסיכון לדלקות מסכנות חיים כשנותנים אנטיביוטיקה לחיות. וכמובן ישנו נושא התעופה והמערכת החיסונית שפועלים נגדה. כל מי שאוכל דיאטה אמריקאית ממוצעת רואה ירידה משמעותית במערכת החיסונית. ירידה זו מאפשרת לוירוסים לקבל צורה יותר מסוכנת. אז אם אנחנו כבר חוטפים וירוס, הוא יכול להשתנות ולהזיק לגוף שלנו, מה שלא היה קורה אם לא היינו סובלים מבעיות מערכת החיסון בגלל תזונה לקויה. אז זה החלק הראשון של ההרצאה.

למאמר בנושא דיאטה מהירה לחצו

למעשה הוא עוסק בכך שהגוף שלנו הוא אורגניזם קסום שמרפא את עצמו ומחדש את עצמו, והוא מאוד חסין למחלות. הוא לא מעוצב לחלות בסרטן אלא מעוצב שלא לחלות בסרטן. הוא לא מעוצב להינזק ע"י בקטריה ווירוסים אלא להיות מחוסן נגד דברים אלו כשיש לנו תפקוד רגיל של מערכת החיסון. אז השקף הראשון במצגת אומר שכמות המוות מדלקות הוכפלה מאז 1980. אנחנו לא רואים רק עלייה בסרטן אלא גם עלייה במוות מדלקות. ארגון הבריאות העולמי מכיר בכך, והם זיהו שהעולם שלנו הוא על סף סכנה גדולה ממחלה מידבקת שתהרוג מליונים, מאנשים שרגישים לוירוסים חדשים שיכולים להתפרץ בכל מקום בעולם.

האמריקאי הממוצע אוכל 62% מהקלוריות שלו במזון מעובד. 62% מהקלוריות במזון מעובד, שלא מכיל כמות מספקת של ויטמין, מינרלים ופיטוכימיקלים. שלושת אלו לא מכילים קלוריות – אלו מיקרו-מרכיבי-תזונה (מיקרונוטריאנטים). על מנת שהמערכת החיסונים תתפקד בצורה טובה, אנחנו צריכים כמות הרבה יותר גדולה של מרכיבים אלו.

אם תסתכלו על יונק באפריקה, תמצאו שהם אוכלים בממוצע פי – 15-20 יותר מיקרונוטריאנטים מאשר האמריקאי הממוצע, ביחס למשקל הגוף שלהם. אנחנו צריכים פי 10 יותר מיקרונוטריאנטים. במיוחד אנטיאוקסידנטים ופייטוכימיקלים, שעוזרים למקסם את פעילות המערכת החיסונית.אז הנה משהו מעניין: אנחנו מגלים כיום שכשוירוס מסוגל להדביק אדם, היכולת שלו להתנגד לוירוס תלויה בנושא מורכב של תזונה מספקת. וזה אומר שהוירוס יכול להשתכפל ולחדור לנשא כשאין לו מספיק או בכלל אנטיאוקסידנטים. אז קודם כל, כשאין מספיק או בכלל אנטיאוקסידנטים, המערכת החיסונית לא מסוגלת להלחם בשכפולי וירוסים. אין לה את היכולת לתקוף ולהפטר מהוירוס לפני שהוא מספיק להשתכפל ולעשות נזק. אז אדם עם תזונה מספקת הוא בעל היכולת להתנגד להדבקה מוירוס. הדבקה קשורה לגורמים שונים – לכמה מהוירוס אתם חשופים, העוצמה של הוירוס הזה, והכי חשוב, המצב התזונתי של הנשא שמאפשר לוירוס להשתכפל. אבל משהו חדש שקורה כאן הוא שככל שהוירוס משתכפל, הRNA של הוירוס עובר מוטציה. במילים אחרות, הגנטיקה משתנה כחלק מתהליך השכפול, וזה גורם להרבה יותר מוטציות מאשר יש כשתאים אנושיים משתכפלים. והמוטציות האלו אפשרות לוירוס להשתנות כדי להצליח לעבור הגנות אצל הנשא. אומר זאת שוב: וירוסים יכולים להשתנות במוטציה ולהערים על ההגנות שלנו כשאין לנו תזונה טובה מספיק להלחם בהם.

אז כשאנחנו אומרים שהוירוס תקף את הלב שלנו, זה לא שהוירוס תקף את הלב, זה לא הוירוס שגרם לנזק הקרדיולוגי או לדלקת בלב או לסינדרום גיאן-ברה, אלא זה היה וירוס לא מזיק בגוף עם מערכת חיסונית נורמלית. זה נהיה מסוכן רק כי הוירוס עבר מוטציה לסוג חדש שיש לו יכולת לתקוף את הלב בגלל התזונה הלקויה של האדם כשהוא נתקל באותו וירוס. אוקיי אז השקף הזה מראה שאיידס למשל – השכפול של איידס יורד ופוחת הודות למערכת החיסון כאשר הנשא בתזונה מצוינת.

אז היכולת של הוירוס להשתכפל ולהשתנות גורמת ליצירה של סוגי וירוס חדשים כל הזמן, עד שהמוטציה מסוגלת למצוא חלק של הגוף לתקוף ולהזין לו, למשל לעשות נזק לריאות שיכול להמשך חודשים, ולגרום לכם להיות חשופים לדלקת ריאות וכדומה, כי הוירוס הצליח לעבור מוטציה לסוג יותר עוצמתי. ואני טוען כאן שוירוסי שפעת פשוטה ולא מזיקה עוברים מוטציה ושכל האמריקאים אין להם מספיק פייטונוטריאנטים ואנטיאוקסידנטים כי הם ניזונים מדיאטה עם 62% קלוריות ממזון מעובד כמו בייגלים, פסטה, שמני סלט, מיונז, דונאטים עוגיות, צ'יפס, שתיה קלה ועוד. הם אוכלים מזון שלא מכיל פייטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים ואז הם אוכלים 27-30% מהקלוריות ממוצרים מן החי. ומוצרים מן החי לא מכילים מספיק מיקרונוטריאנטים גם הם – אין בהם בכלל פייטוכמיקלים ואנטיאוקסידנטים. ב10% שנשארו, חצי מזה זה מוצרי תפוח אדמה כמו צ'יפס, פירה וכו'. תפוח אדמה לבן הוא אחד הירקות עם הכי מעט נוטריאנטים מכל הירקות שיש. אז רק 5% מהדיאטה האמריקאית מכילה פייטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים שכל כך קריטיים להשרדות שלנו וליכולת של הגוף להתנגד לסרטן.

אז CNA משמעותו comprehensive micronutrient adequacy שזה אומר שיש לנו רמה מספקת של של כל מרכיבי התזונה החשובים, המוכרים והלא מוכרים לנו, ויש אלפי פייטוכימיקלים שהגוף זקוק להם. אז איזה מזון הכי מסוכן לנו לוותר עליו, לא לצרוך מספיק ממנו? שהיעדרו חושף אותנו לסכנות מוירוסים משתכפלים? התשובה היא, זה שאין לכם מספיק ממנו! הבנתם את זה?אתם יכולים לצרוך רמה גבוהה של כמעט כולם אבל אם תהיו נמוכים באחד או שניים ספציפיים זה יהיה בעייתי. CNA משמעו שאתם ברמה מספקת של כ-ל המבחר של פייטונוטריאנטים ואנטיאוקסידנטים שהגוף צריך בשביל המערכת החיסונית.

מחלות לב זה קל למנוע – אתם רק צריכים לשנות את הדיאטה שלכם לדיאטה בריאה שמורכבת בעיקר ממזון מן הצומח שאינו מעובד. ואפילו אם אתם תאכלו לא בריא חצי חיים, שלושת רבעי חיים, עדיין לא יהיה לכם התקף לב או שבץ. קל למנוע אותם. אבל סרטן הוא שונה. סרטן קשה יותר למנוע. והאיום הכי גדול להשרדות של אדם, ואני טוען שכולנו צריכים לשרוד בין 95-105 שנים עם המדע התזונתי שיש לנו היום – לא צריכים להיות לנו התקפי לב, שבצים וכדומה, ואנחנו יכולים גם לנצח במלחמה על סרטן. אבל משום שפגמנו בגנטיקה שלנו, ויש מתילציה של הDNA שלנו שמתרחשת בגילאים מוקדמים, מהג'נאק פוד והאוכל הרע שאנחנו אוכלים כשאנחנו צעירים, עד שאנחנו מגלים על תזונה טובה, האם זה מאוחר מדי? זה לא מאוחר מדי אם אתם תאכלו דיאטה מצוינת. זה רק מאוחר מדי אם אתם תעשו רק שינויים קלים. אנחנו צריכים לנוע משינויים קלים. שינויים קלים אולי יגנו עליכם מהתקף לב, אבל זה לא יהיה מספיק כדי להגן עליכם מפני סרטן. ובזה עוסקת המצגת של היום. איזה שינויים בדיאטה אתם צריכים לעשות כדי לתקן את הנזק שכבר נעשה למבנה הגנטי שלכם כשהייתם צעירים יותר. וכשהתאים שלכם משתכפלים, בין גילאים 1-10, זה מתי שרוב הנזק נעשה לDNA, וזה מכין את הבמה לסרטן בגילאים מאוחרים יותר. דיאטות ילדות הן אחד הגורמים המרכזיים לסרטן.

אבל אנחנו כבר לא ילדים. אז מה אנחנו עושים? אנחנו צריכים לפצות. אנחנו צריכים פיצוי-יתר ולתת מספיק דלק למכניזמים שנמצאים במבנה של התאים שמתקנים חלקי DNA פגומים ולהסיר את המתילציה מהDNA, זו שכשהיא מצטברת, בסוף מובילה לסרטן. אז השקף הזה מראה שב1930 מדענים גילו את 14 הויטמינים והמינרלים ואנשים אמרו יופי, ניצור כדורים, נאכל אותם וכל מיני תוספים, נשים אותם בקורנפלקס וחטיפים – וכמויות הסרטן עלו מאוד בגלל מגוון סיבות. אחת היא שהתוספים האלו לפעמים גורמים לסרטן בעצמם, למשל בטא קרוטין, ויטמין איי, ועוד, במיוחד חומצה פולית היא סינטטית, אין אותה באוכל, אוכל מכיל פולייט – לא חומצה פולית. חלק מהויטמינים הסינטטיים העלו את הסיכון לסרטן אבל הסיבה הראשית לכמויות הסרטן הגוברות הייתה שבדיוק כמו שכדורים גורמים לכם לחשוב שזה בסדר, לא צריך להזהר ולאכול פחות מלח ולא צריך לאכול בריא כדי לשמור על לחץ הדם, כך זה היה גם עם ויטמינים, הם גורמים לאנשים לחשוב שזה בסדר לא להיות זהיר באיסוף כל החומרים שאתם צריכים מתוך התזונה שלכם. כי כשאתם אוספים את הנוטריאנטים הנכונים מהתזונה שלכם אתם מקבלים עוד אלפי מיקרונוטריאנטים שרק לאחרונה גילינו צטרפים גם הם לנסיעה. זה לא רק 31 רכיבי תזונה אלא 1,031 רכיבי תזונה. כל חתיכת ברוקולי מכיל יותר מאלף נוטריאנטים שונים, וכל תות מכיל יותר מ700 מהם, וכמויות הסרטן מאז התגלית של 1930 התפוצצו בכל העולם וממשיכים לטפס בלי התנגדות ב75 שנים האחרונות. אפילו לא הייתה שנה אחת בה רמת הסרטן ירדה בעולם. ואני אסביר מדוע.

חלק מהסיבה היא בגלל טיפול רפואי. טיפול רפואי התרחב, השימוש באנטיביוטיקה התרחב, והאנטיביוטיקה ומוצרים מן החי שאנחנו לוקחים מגביר דרמטית את הסיכון לסרטן. מחקר אחד הראה שנשים שלקחו 25 תרופות לאורך 17 שנים – שזה אולי מרשם אחד לשנה – הכפילו את הסיכון לסרטן השד. נשים שלקחו 5-10 תרופות במשך 17 שנים, שזה בערך מרשם אחד לשנתיים, היו בעלות 1.5% סיכון גבוה יותר לסרטן השד. כמובן הורמונים גורמים לסרטן, אסטרוגן, תרופות נגד מחלות אוטואימוניות, כל אלו מעלים פי עשר את הסיכון לחלות בסרטן. חיסונים, כשאנחנו צעירים והתאים משתכפלים והגוף כל כך חשוף לנזק, אולי גורמים לסרטן גם הם. אנחנו שמים דברים בגוף שלנו כשאנחנו צעירים, ואנחנו עוברים במעקף על מסלולים הרגילים. כל פעם שאנחנו עושים משהו לא טבעי ורעיל לגוף שלנו אנחנו משלמים על כך מחיר. אנחנו לא יכולים לברוח מהחוקים הביולוגיים של סיבה ותוצאה. נזק גורם לנזק ודברים טובים גורמים לתוצאות טובות. דיאטה בריאה טובה יותר מדיאטה לא בריאה, ודיאטה שאפילו בריאה יותר היא אפילו טובה יותר! יש אנשים שרוצים להאמין שדיאטה לא בריאה טובה כמו דיאטה בריאה, וזה מגוחך.

הנה הנקודה החשובה: כשאנחנו אוכלים יותר ירקות, אנחנו מסוגלים לתקן את הDNA. יש לנו טכנולוגיית מחקר חדשה בה אנשים יכולים למדוד את המתילציה של הDNA, וזה אומר שאנחנו יכולים להראות לאנשים שאוכלים דיאטה לא טובה ומעשנים את המתילציה בתאים שלהם ושהם מתקרבים לסיכון גבוה יותר של סרטן. ואנחנו יכולים לתת להם דיאטה בריאה עם הרבה ירקות, ושנה מאוחר יותר אנחנו יכולים לדגום את הDNA בתאים שלהם ולהראות שהמתילציה ירדה והסיכון לסרטן בירידה. יש לנו באמת יכולות חדשות למדוד גם AGE, התוצר הסופי של גליקציה, ברקמות של אנשים בעור שלהם, ואנחנו יכולים להראות להם כמה מהר הם מזדקנים, ואנחנו יכולים לראות כמה פעולה של רדיקלים חופשיים יש להם בעור בגלל היצירה של אלדהיידים וחומרים גורמי דלקות אחרים בשתן. יש לנו את כל הטכנולוגיות האלו כדי למדוד את הגוף המזדקן והנמצא בסיכון לסרטן. ומה לדעתכם אנחנו מוצאים? שככל שאנחנו נותנים לאנשים יותר ירקות ירוקים, יש פחות מתילציה, האלדיהיידים וגורמי הדלקות בירידה, הרדיקליים החופשים בירידה, וכל הסימנים לגיל ביולוגי יורדים ומראים גיל ביולוגי נמוך יותר. ירקות ירוקים הם מזון ניסים בהגנה מפני סרטן. אז יותר ירקות ירוקים, פחות מתילציה בDNA, ולהיפך. ולכן התאים שלכם מסומנים כרגישים יותר לסרטן, כי המתילציה מודדת גם כמה נזק נעשה. אז ניתן למדוד בקלות את הנזק בשלושה פרמטרים: כמות הפעילות של רדיקליים חופשיים; כמות המתילציה בDNA; וכמות הAGE. יש לכם שלושה פרמטים עכשיו. היכולת להוריד את הסיכון לסרטן קשורה בהיפטרות מהסיכונים הללו.

ירקות ירוקים ממשפחת המצליבים – ברוקולי, כרוב, קייל, בוק צ'וי, המשפחה הזאת – יוצרת רכיבים בשם ITC, איזוטייוסיאנטים, שהם בעלי עוצמה מיוחדת במינה לחסן את יכולת הגוף להוריד רדיקליים חופשיים, להוריד AGE, להוריד מתילציה של DNA, כל הדברים שנגמרו על ידי נזק בגיל צעיר. תיקחו אנשים שיש להם פעילות GSPT גבוהה, מה שאומר שיש נשים עם סיכון גנטי לסרטן השד, תנו להם הרבה קייל וכרוב וירקות חיים, והגן שגורם לסרטן השד מושתק ולא מצליח להתבטא.

יש חצי מהסיכון בסרטן. אפילו הצלחנו לדכא את הפרהדיספוזיציה הגנטית לסרטן המעי עם דיאטה גבוהה בירקות ירוקים. ואפילו אנשים שאין להם את גן הסרטן לסרטן השד או המעי רואים ירידה של 60% כשהם אוכלים הרבה ירקות ירוקים. עם זאת, חשוב לזכור שהשימוש הרב בירקות ירוקים שמדווח במחקרים הללו שמראים בין 50-70% יריד בסרטן, אינו הרמה הגבוהה של ירקות שאני ממליץ עליה בדיאטות שאני נותן לאנשים. אני ממליץ שיאכלו פי 2 הכמות של ירקות ירוקים. הבנתם את זה? אפשר לצפות להגנה גבוהה יותר נגד סרטן. מחקרים מדעיים כבר הראו כי דיאטה עשירה בירקות ירוקים יכולה לתקן דיספלזיה של צוואר הרחם, שמובילה לסרטן צוואר הרחם, לתקן פפילומה, להסיר יבלות מהגוף, למנוע שיכפול של וירוס HIV, למנוע פפילומה אנושית שזה כמובן הוירוס שקשור לסרטן צוואר הרחם, ולדכא את השכפול ואת הרגישות לצהבת.

רכיבי התגובה האנטיאוקסידנטיים, או ARE, שנמצאים על הDNA שיש לכם בתא, הם אחד ממנגנוני ההגנה הכי חשובים שיש לתא נגד סרטן. אז מה שהאנטיאוקסידנטים עושים, הם עובדים 24 שעות ביממה, כל דקה, לשמור על רמות נמוכות של רדיקליים חופשיים כדי שהם לא יעשו נזק לDNA או למבנה התא שעלול להוביל לסרטן. אז יש לכם מכניזם הגנה טבעי שעובד עבורכם כל הזמן שעוזר למנוע נזק תאי וסרטן. אתם מלידה חסיני סרטן. אתם כולכם חסיני סרטן! אבל היכולת הזאת אפשרית רק אם אתם אוכלים ירקות ירוקים על בסיס קבוע. אם אתם לא אוכלים ירקות ירוקים, היא לא מופעלת. אנחנו חיה שתלויה בירקות ירוקים.

האיסוטיוציאנטים מפיקים פרוטאין בשם NRF2,שהוא רכיב שמפעיל את הARE בDNA, ובלעדיו אי אפשר להפעיל את הARE. אז כנראה שבמהלך האבולוציה נהיינו תלויים בחומרים הנאים בירקות ירוקים חיים לצורך תפקוד רגיל של המערכת החיסונית. אז ירקות ירוקים הם כנראה ההגנה הטבעית הכי טובה שיש בגוף, וזה לא עובד אם לא אוכלים אותם.

ירקות ירוקים הם תאי צמחיה והם מרובעים. מחוץ לדופנות התאים שלהם, בממברנה, ישנן וקואולות שבתוכן אנזים בשם מיירוסינס. במרכז התא יש כמיקל בשם גלוקוזינולייט, והאנזים מיירוסינס הוא קטליזטור לגלוקוזינולייט והופך אותו לאינדול-3-קרבינול ול-דייאינדולילמת'ן ולחומרים אנטי-סרטניים אחרים. אז אגיד זאת שוב: המרכיבים האנטי-סרטניים אינם בתא הצמח.

כשאתם אוכלים קייל או ברוקולי, הרכיבים האלו לא נמצאים שם עדיין. צריך ללעוס, וככל שאתם לועסים ופותחים את דופנות התא וחושפים את כל האנזימים הללו, רק אז האלמנטים החזקים הללו נוצרים. הבנתם את זה? אז אם לא תלעסו טוב, לא תייצרו מספיק מהרכיבים האנטי-סרטניים האלו. יש אפילו פעילות בפה שלכם, עם הבקטריה בפה שלכם שמתערבבת עם הירקות הירוקים ומשנה את החנקות לתחמוצת חנקן, עם אפקטים חיוביים נוספים למערכת החיסון, וכל זה מלעיסה וגרימת תגובה כימית בפה.

אז מה זה אומר? ובכן זה אומר שאם אקח את הקייל שלי ואת הבאק צ'וי שלי ואני אזרוק את זה במרק ואבשל את זה, ואני אוציא את זה מהמרק ברגע שזה מבושל, ואשים את זה בבלנדר ואפעיל, ואז אשפוך את זה חזרה למרק קרמי, אז פתחתי את התאים האלו אבל זה מאוחר מדי כי החום יהרוס את פעילות האנזימים, ואתם לא תקבלו הרבה פעילות ITC. לעומת זאת, אם אני לוקח את הקייל הנא ואכניס לבלנדר, ואשים קצת בצל, ואגרום לאנזימי האלינייז בבצל ליצור את הרכיבים הדו-גופרתיים, נכון יש את הגופרית וזה יוצר חומצה שיכולה לשרוף לכם את העיניים ולהסריח את המטבח, אבל זו גם תגובה כימית שיוצרת רכיבים אנטי-סרטניים כאשר אתם מכינים אוכל. אתם מכינים אוכל בדרך שתמקסם את הייצור של רכיבים האנטי-סרטניים, ואז כשתקחו את הרמות הגבוהות האלו של הרכיבים, ותשימו אותם במרק ותבשלו אותם, הם כבר לא נהרסים על ידי החום.

האנזימים הם רגישים לחום, לא המרכיבים שהם יוצרים. רק תזכרו לערבב אותם בזמן שהם עוד נאים לפני שהוספתם אותם למרק. אז ITC מסוימים עם פעילות אנטי-סרטנית גבוהה, כמו סולפורפיין בברוקולי, PEITC, אלייל איזותיוסיינייט, אינדול-3-קרבינול, דיינדולמתין, יש יותר מ100 סוגי אייזותיוסייניטים וזו הסיבה שכדי למקסם את מערכת החיסון הכי טוב לאכול סוגים שונים של ירקות ירוקים, ולא לדבוק לברוקולי בלבד. תאכלו כמה סוגי ירקות שונים. תנסו לאכול מגוון של ירקות ירוקים ותלעסו אותם היטב, ותעבירו אותם בבלנדר, תעשו מהם מרק, תעשו את כל הדברים האלו כי בארה"ב הצריכה הממוצעת של גלוקוזינולייט היא 15 מ"ג.

ביפן – שם אוכלים יותר ירוקים – היא 112 מ"ג עדיין לא הרבה. הצריכה המומלצת ע"י מדענים היא 300 מ"ג ליום, ואני ממליץ אפילו על יותר, כי היונקים בטבע אוכלים 500 מ"ג ליום. אנחנו אוכלים 10-15 ואנחנו צריכים אולי 500!

רמות של אלפא קרוטין ולוטאין בדם יסמנו לכם כמה צריכה של ירקות ירוקים נעשית אצלכם משום שלוטאין הוא הקרטנואיד שנותן לאותם ירקות את הצבע הירוק. לייקופין נותן לעגבניות ולאבטיח את הצבע האדום שלהם. ובטא-קרוטין נותן לבטטה וגזר את הצבע הכתום. אז אם אנחנו רוצים לוודא כמה ירקות אדם אוכל, אפשר להוציא דגימת דם ולחפש לוטאין או אלפא-קרוטין כי רוב האנשים שלוקחים ויטמינים לוקחים בטא-קרוטין, שזה לא סמן טוב לצריכת ירקות כי אנשים יכולים לעבוד על המבחן ע"י לקיחת תוספי תזונה. לעומת זאת הם לא יקחו תוסף תזונה של אלפא-קרוטין. זה לא הלוטאין כל כך טוב, רק שהאחרים טובים יותר בסימון. הבנתם?

אז האנשים עם האלפא קרוטין סירום הכי גבוה הם בעלי בערך 40% סיכון נמוך יותר למוות מכל הסיבות מאשר אלו עם סרום הקרוטין הכי נמוך. והאנשים האלו עם הצריכה הגבוהה היו רק בחצי רמות הצריכה של אלפא קרוטין לעומת האנשים שעושים את הדיאטות שאני ממליץ עליהם שאני קורא להן the nutritarian diet.